אגרודיל בע"מ נ' בדראן

פסק דין

1.תובענה שטרית בגין שני שיקים, שלטענת התובעת משכה הנתבעת: שיק מס' 843 ע"ס 20,000 ₪ שזמן פירעונו הוא 15.6.2008 ושיק מס' 972 ע"ס 25,780 ₪ שזמן פירעונו הוא 30.6.2008 (להלן: "השיקים").

2.סכום התובענה השטרית עומד על סכום שני השיקים בקיזוז סך 9,750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 31.5.2010 וסך 322 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 28.6.2010 (ראו סעיף 14 לתצהירו של מר רסמי קעדאן מנהל התובעת וכן עדותו של מר קעדאן הנ"ל בעמוד 15 שורה 15 לפרוטוקול).

3.בהתנגדות לביצוע שטר ובתצהיר הנתבעת שתמך בה (שלימים, הפך לתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת), טוענת הנתבעת כי אין היא חייבת עפ"י השיקים, וזאת מן הנימוקים שלהלן:

א.השיקים מושא התובענה מהווים חלק משיקים שנמשכו מחשבון הנתבעת ללא ידיעתה וללא הסכמתה, כאשר בנק לאומי סניף באקה אל-ע'רביה, עליו משוכים השיקים, שיתף פעולה עם בעלה של הנתבעת, משמסר בידי בעלה, חוסאם בדראן, שיקים, מבלי שבידי בעלה תהיה הזכות להזמין שיקים או לחתום על שיקים (סעיף 5 לתצהיר הנתבעת).

ב.חתימת המשיכה המופיעה על שני השיקים אינה חתימתה של הנתבעת, והיא - הנתבעת, אינה מכירה את התובעת ומעולם לא משכה שיקים לפקודתה (סעיף 6 לתצהיר הנתבעת).

ג.השיקים הם בחתימת ידו של בעלה, אולם הנתבעת חיה בנפרד מבעלה. לטענת הנתבעת, אומנם בעלה והיא גרים בבית אחד, אך הם פרודים (סעיף 7 לתצהיר הנתבעת).

ד.הנתבעת לא נתנה רשות לבעלה למשוך את השיקים או לחתום במקומה על השיקים וכן לא נתנה למאן דהוא הרשאה לפעול בחשבונה (סעיף 7 לתצהיר הנתבעת).

4.התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה, ואילו הנתבעת ביקשה לסמוך ידה על התצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר. גרסת התובעת לגבי נסיבות קבלת השיקים ולגבי התמורה שניתנה בגינם פורטה בתצהירו של מר רסמי קעדאן, אשר טען כי בעלה של הנתבעת היה לקוח של התובעת במשך שנים רבות ורכש ממנה מוצרים לחקלאות, כי בעלה של הנתבעת נהג לשלם באמצעות שיקים המשוכים מחשבון הנתבעת וכי חלק מן השיקים נפרעו וחלקם חוללו, ובין יתר השיקים שחוללו - שני השיקים מושא התובענה (סעיפים 3 ו- 4 לתצהירו של מר רסמי קעדאן). עוד טען מר קעדאן הנ"ל כי שיקים נוספים חוללו, ולאחר פניית התובעת אל הנתבעת ובעלה, שילם בעלה של הנתבעת סך 44,964 ₪, והחוב שנותר –הינו בגובה שני השיקים מושא התביעה.

5.מר רסמי קעדאן מוסיף וטוען בתצהירו, כי בעבר הגישה התובעת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כנגד הנתבעת חמישה שיקים משוכים על אותו חשבון, במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 12-022283-07-3 ולאחר שננקטו הליכי הוצאה לפועל, הגיע בעלה של הנתבעת להסכם עם התובעת לתשלום החוב.

6.בהתייחס לטענת הנתבעת כי אינה יודעת על שיקים אלה ומעולם לא חתמה עליהם, טוען קעדאן כי הנתבעת עבדה ושהתה בעסקו של בעלה שנמצא בחצר ביתם, וכי הוא, רסמי, הגיע מספר פעמים לבית העסק ומצא כי הנתבעת לוקחת חלק פעיל בניהול העסק, וכי השיקים מושא התובענה נמסרו ע"י בעלה של הנתבעת בנוכחות הנתבעת, בידיעתה ובהסכמתה (סעיף 10 לתצהירו של מר רסמי קעדאן). בנוסף, טען מר קעדאן כי לאחר חילול השיקים הזדמן לו לשוחח עם הנתבעת ובעלה, אך לא שמע מן הנתבעת טענה כנגד שיקים אלה או לגבי החתימה עליהם.

7.מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית נוסף מטעם מר חסן קעדאן, עובד התובעת, אשר מצהיר כי במסגרת עבודתו בחברה התובעת, הוביל סחורה לבית העסק של בעלה של הנתבעת שהיה ממוקם בחצר ביתו (סעיף 3 לתצהיר) וכי ברוב המקרים נכחה אשתו בעסק והיא עבדה מאחורי הדלפק, ענתה לטלפונים, קיבלה סחורה ונתנה שירות ללקוחות העסק (סעיף 4 לתצהיר). מר חסן קעדאן חוזר על האמור בתצהירו של מר רסמי קעדאן וטוען כי בעלה של הנתבעת נהג למסור לו שיקים משוכים מחשבון אשתו בנוכחותה, לאחר שביקש מאשתו להביא את פנקס השיקים (סעיפים 5 ו- 6 לתצהירה).

המחלוקת:

8.עיון בטענות הצדדים ובהתנגדות לביצוע שטר מעלה כי שתי השאלות הדורשות הכרעה הן אלה:

א.האם חתמה הנתבעת על השיקים?

ב.האם הרשתה הנתבעת לבעלה לחתום על השיקים, ובמקרה זה האם חתימת בעלה של הנתבעת מחייבת את הנתבעת כמושכת השטר.

האם טענת התובעת כי חתימת התובעת היא מכח הרשאה מהווה שינוי חזית:

9.בטרם אכריע בשתי השאלות מצאתי לסלק מדרכי טענה שהעלתה הנתבעת בסיכומיה, והיא שאין להידרש לשאלה השנייה, וזאת מאחר והתובעת, בבקשה לביצוע שטר - המהווה כתב התביעה, לא טענה כי הנתבעת חייבת מכח חתימת בעלה מתוקף הרשאתה לחתום בשמה. הנתבעת טוענת כי משטענה כי החתימה על השטר אינה חתימתה, היה על התובעת, מי שטוענת כי הנתבעת חייבת מתוקף חתימת בעלה, לתקן את כתב התביעה ולטעון טענה זו מפורשות.

10.גם אם אקבל טענת הנתבעת על הצד הפורמלי ואקבע כי לא נטענה בכתב התביעה (הבקשה לביצוע השטר) טענת חתימה מתוקף הרשאה, נראה, כי הצדדים טענו טענותיהם והביאו ראיותיהם כאשר חזית המחלוקת, לה טענו הצדדים, כללה את המחלוקת אם הנתבעת חייבת מתוקף חתימת בעלה מתוקף הרשאה על השיק.

11. מקום שהצדדים מעלים טענותיהם ומנהלים את חקירתם כאשר המחלוקת חורגת מזו העולה מכתבי הטענות, מכשירים הצדדים את שינוי החזית( ראו האמור בספרו של השופט א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) בעמ' 88-89). היתה זו הנתבעת שפתחה בשלילת טענת החתימה מכח הרשאה עוד בהתנגדותה לביצוע שטר (ראו טענתה בסעיף 7 סיפא לתצהירה, שם טענה כי מעולם לא נתנה לבעלה רשות למשוך השיקים או לחתום במקומה על השיקים), וגם לאחר שהוגשו תצהירי התובעת, לא מחתה הנתבעת ולא התנגדה, וב"כ הנתבעת חקר את העדים מטעם התובעת אף באשר לשאלה זו. בעניין זה אציין כי תצהירו של העד חסן קעדאן (שהוגש לאחר הגשת תצהירו של מר רסמי קעדאן) עסק כולו בהרשאה שנתנה הנתבעת לבעלה למלא שיקים משוכים מחשבון הנתבעת ולמוסרם לנציג התובעת, ואף על פי כן ולמרות שמטרתו המוצהרת של התצהיר הנ"ל היתה לבסס את טענת החתימה מתוקף הרשאה, לא מחתה הנתבעת על הגשת התצהיר, לא טענה כי האמור בו מהווה שינוי חזית, ואף חקרה את חסן קעדאן על האמור בתצהירו.